Vayedaber

Simple Havroutah

Yevamoth

Daf 53b

חָלַץ וְעָשָׂה מַאֲמָר וְנָתַן וְכוּ'. בִּשְׁלָמָא חָלַץ וְעָשָׂה מַאֲמָר, אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: נִגְזוֹר מַאֲמָר דְּבָתַר חֲלִיצָה אַטּוּ מַאֲמָר דְּקַמֵּי חֲלִיצָה, קָא מַשְׁמַע לַן דְּלָא גָּזְרִינַן. אֶלָּא חָלַץ וְנָתַן גֵּט לְמָה לִי?

Traduction

§ It was taught in the mishna: If he performed ḥalitza and then proceeded to either perform levirate betrothal, or give a bill of divorce, or engage in intercourse with a second woman, nothing is effective after ḥalitza. The Gemara asks: Granted, it was necessary to teach that in the case of one who performed ḥalitza and then performed levirate betrothal the levirate betrothal is not effective. For it might enter your mind to say that we should issue a decree with regard to levirate betrothal that takes place after ḥalitza due to levirate betrothal that takes place before ḥalitza, and rule that all levirate betrothal is effective. The mishna therefore teaches us that we do not issue a decree in this case. However, the case of one who performed ḥalitza and gave a bill of divorce, why do I need this case? What novelty is there in the teaching that a bill of divorce after ḥalitza is not effective?

Rachi non traduit

חלץ ועשה מאמר. איבם אחד ויבמה אחת קאי דאוקמיה דצריך למתנייה:

בשלמא חלץ ועשה מאמר איצטריך. למיתני דאינו כלום:

סד''א. אפי' לר' עקיבא:

ליגזור מאמר דבתר חליצה. דליבעי גט אטו מאמר דמקמי חליצה קמ''ל דלא גזרינן:

אלא חלץ ונתן גט. ביבם אחד ויבמה אחת למה לי כו' למאי ליהני האי גט אי למיסרה הא איתסרא היא וקרובותיה עליו:

Tossefoth non traduit

סלקא דעתך אמינא ליגזור מאמר דבתר חליצה כו'. תימה מה צריך לטעם זה דלעיל הוה ניחא לר' יוחנן דאיצטריך לאשמועי' דאין קידושין תופסין בחייבי לאוין אע''ג דכבר אשמועינן ליה מרישא והכי נמי תינח ליה הכא מהאי טעמא גופיה:

וּלְטַעְמָיךְ, אֵימָא סֵיפָא: בָּעַל וְעָשָׂה מַאֲמָר, בָּעַל וְנָתַן גֵּט — בִּשְׁלָמָא בָּעַל וְנָתַן גֵּט אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: נִגְזוֹר גֵּט דְּבָתַר בְּעִילָה אַטּוּ גֵּט דְּקַמֵּי בְּעִילָה, קָא מַשְׁמַע לַן דְּלָא גָּזְרִינַן, אֲבָל בָּעַל וְעָשָׂה מַאֲמָר לְמָה לִי?

Traduction

The Gemara answers: And according to your reasoning, that each new case must teach something new, say the latter clause of the mishna: If he engaged in intercourse and then proceeded to perform levirate betrothal, or give a bill of divorce, or perform ḥalitza with a second woman, nothing is effective. In this case the same question can be asked: Granted, it was necessary to teach the case of one who engaged in intercourse and gave a bill of divorce. This is because it might enter your mind to say that we should issue a decree with regard to a bill of divorce that is given after intercourse, due to a bill of divorce that is given before intercourse, and decree that this bill of divorce alone is insufficient and she requires ḥalitza as well. The mishna therefore teaches us that we do not issue such a decree. But the case of a yavam who engaged in intercourse and performed levirate betrothal, why do I need to state it? Once he has engaged in intercourse with her she is his wife in all regards; what difference does levirate betrothal make?

Rachi non traduit

ולטעמיך בעל ועשה מאמר. ביבם ויבמה אחת למה לי בשלמא בעל ונתן גט איצטריך למתני אין אחר ביאה כלום דנפקא בהאי גיטא ולא בעיא חליצה דביאה קמייתא אפקעתה לזיקה:

סד''א לגזור גט דבתר ביאה. דלא תיסגי ליה בגט בלא חליצה אטו גט דמקמי ביאה דלא לימרו גט סגי ביבמה במקום חליצה:

אלא בעל ועשה מאמר. למאי קבעי איתנויי הלא אשתו היא:

אֶלָּא: אַיְּידֵי דִּתְנָא חָלַץ וְעָשָׂה מַאֲמָר, תְּנָא נָמֵי בָּעַל וְעָשָׂה מַאֲמָר. וְאַיְּידֵי דְבָעֵי לְמִיתְנֵי בָּעַל וְנָתַן גֵּט, תְּנָא נָמֵי חָלַץ וְנָתַן גֵּט.

Traduction

Rather, one must say that since the tanna taught the case of one who performed ḥalitza and then performed levirate betrothal, he also taught the case of one who engaged in intercourse and then performed levirate betrothal, due to the similarity between them. And since he wished to teach the case of one who engaged in intercourse and then gave a bill of divorce, he also taught the case of one who performed ḥalitza and then gave a bill of divorce. We should therefore not infer anything from these superfluous cases, as they are merely stated for stylistic reasons.

Rachi non traduit

אלא איידי דתנא חלץ ועשה מאמר. דאיצטריך ליה כדאמרן תנא נמי כו':

בִּזְמַן שֶׁהִיא וְכוּ'. מַתְנִיתִין דְּלָא כִּי הַאי תַּנָּא, דְּתַנְיָא: אַבָּא יוֹסֵי בֶּן יוֹחָנָן אִישׁ יְרוּשָׁלַיִם אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: אַחַת בְּעִילָה וְאַחַת חֲלִיצָה, בַּתְּחִלָּה — אֵין אַחֲרֶיהָ כְּלוּם, בָּאֶמְצַע וּבַסּוֹף — יֵשׁ אַחֲרֶיהָ כְּלוּם.

Traduction

§ The mishna taught: With regard to intercourse, when it is at the beginning nothing is effective after it, but if it was in the middle or at the end, something is effective after it. The Gemara comments: The mishna is not in accordance with the opinion of this tanna. As it is taught in a baraita: Abba Yosei ben Yoḥanan, a man of Jerusalem, says in the name of Rabbi Meir: With regard to both intercourse and ḥalitza, if one of them were performed at the beginning, nothing is effective after it, but if they were done in the middle or at the end, i.e., they were preceded by some other action, something is effective after it. According to the mishna, however, nothing is effective after ḥalitza regardless of when it was performed.

וְשָׁלֹשׁ מַחְלוֹקוֹת בַּדָּבָר, תַּנָּא קַמָּא סָבַר: בִּיאָה, דְּאִיכָּא לְמִיגְזַר — גָּזְרִינַן. חֲלִיצָה, דְּלֵיכָּא לְמִיגְזַר — לָא גָּזְרִינַן.

Traduction

And therefore it can be concluded that there are three disputes with regard to this matter, i.e., three opinions on this issue. The first tanna holds: In the case of intercourse that is preceded by a disqualifying action, where there is a reason to issue a decree, lest one violate a prohibition by engaging in intercourse after ḥalitza or intercourse was performed, we issue a decree establishing that invalid intercourse should not be as effective as valid intercourse. With regard to ḥalitza, however, where there is no reason to issue a decree as there is no concern of a prohibition even if an action is performed after ḥalitza, we do not issue a decree.

Rachi non traduit

ושלש מחלוקת בדבר תנא קמא. דמתניתין דאמר חליצה פסולה אין אחריה כלום אבל ביאה פסולה יש אחריה כלום:

וְרַבִּי נְחֶמְיָה סָבַר: בִּיאָה נָמֵי לֵיכָּא לְמִיגְזַר, וּדְקָאָמְרַתְּ לִיגְזוֹר בִּיאָה אַחַר הַגֵּט מִשּׁוּם בִּיאָה אַחַר חֲלִיצָה — כֵּיוָן דַּחֲלִיצָה דְּאוֹרָיְיתָא, מִידָּע יָדְעִי. וּדְקָאָמְרַתְּ לִיגְזוֹר בִּיאָה אַחַר מַאֲמָר מִשּׁוּם בִּיאָה אַחַר בִּיאָה — כֵּיוָן דְּבִיאָה דְּאוֹרָיְיתָא, הָא מִידָּע יְדִיעִי. וְאַבָּא יוֹסֵי בֶּן חָנָן סָבַר לַהּ כְּרַבָּנַן דְּגָזְרִי בְּבִיאָה, וְגָזַר חֲלִיצָה מִשּׁוּם בִּיאָה.

Traduction

And Rabbi Neḥemya holds that with regard to intercourse there is also no reason to issue a decree. And as for what you said in justification of your ruling, that we should issue a decree in a case of intercourse after a bill of divorce due to intercourse after ḥalitza, there is no cause for such a concern. Since ḥalitza is effective by Torah law, people know that it is fully effective and cannot be followed by anything, and they will not confuse it with laws instituted by the Sages. And as for what you said that we should issue a decree with regard to intercourse after levirate betrothal due to intercourse after intercourse, since the acquisition of intercourse is by Torah law, this matter is known by people, and they will not err in this regard. And Abba Yosei ben Ḥanan holds in accordance with the opinion of the Rabbis, who issue a decree with regard to intercourse, but he adds and issues a decree with regard to ḥalitza due to intercourse. He therefore does not differentiate between ḥalitza and intercourse at all.

Rachi non traduit

ורבי נחמיה. דאמר אחת זו ואחת זו אין אחריה כלום:

ואבא יוסי בר חנן. דאמר אחת זו ואחת זו יש אחריה כלום באמצע ובסוף כדפרישנא ליה במתניתין ביאה דאיכא למיגזר כדאמרן בריש פירקין (לעיל יבמות נ:) אי ביאה אחר הגט היא גזירה ביאה אחר הגט משום ביאה אחר חליצה דלא ליתי למיבעל אחר חליצה ואי ביאה אחר מאמר כו' חליצה ליכא למיגזר כדאמר בריש פירקין (שם):

הֲדַרַן עֲלָךְ רַבָּן גַּמְלִיאֵל

Traduction

MISHNA: One who had intercourse with his yevama, whether unwittingly, i.e., he thought he was having intercourse with someone else, or intentionally, i.e., he knew she was his yevama and nevertheless had intercourse with her without intent to perform levirate marriage; whether due to coercion or willingly; even if he was unwitting and her participation was intentional, his participation was intentional and she was unwitting, he was coerced and she was not coerced, or she was coerced and he was not coerced; both one who merely engages in the initial stage of intercourse and one who completes the act of intercourse has thereby acquired his yevama. And similarly, the Torah did not distinguish between an act of intercourse in an atypical manner, i.e., anal intercourse, and intercourse in a typical manner.

הַבָּא עַל יְבִמְתּוֹ, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד, בֵּין בְּאוֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן, אֲפִילּוּ הוּא שׁוֹגֵג וְהִיא מְזִידָה, הוּא מֵזִיד וְהִיא שׁוֹגֶגֶת, הוּא אָנוּס וְהִיא לֹא אֲנוּסָה, הִיא אֲנוּסָה וְהוּא לֹא אָנוּס. אֶחָד הַמְעָרֶה וְאֶחָד הַגּוֹמֵר — קָנָה. וְלֹא חִילֵּק בֵּין בִּיאָה לְבִיאָה.

Traduction

And so too, with regard to a man who had intercourse with any one of those with whom relations are forbidden [arayot] by the Torah or with those who are unfit for him even though they are not in the category of arayot, for example, a widow with a High Priest; a divorcée and a yevama who performed ḥalitza [ḥalutza] with a common priest; a mamzeret, i.e., a woman born from an incestuous or adulterous relationship, or a Gibeonite woman with an Israelite; the daughter of an Israelite with a mamzer or a Gibeonite; he has disqualified her from marrying into the priesthood through this act no matter how it was performed, and the Torah did not distinguish between the act of intercourse in an atypical manner, i.e., anal intercourse, and intercourse in a typical manner.

Rachi non traduit

פרק שישי - הבא על יבמתו

הבא על יבמתו שוגג. כסבור שהיא אשתו או אשה אחרת:

מזיד. לשם זנות ולא לשום מצוה:

אפי'. מפרש בגמרא:

המערה. שלא גמר ביאתו:

קנה. וזכה בנחלה ויוציאה בגט אם בא להוציאה:

בין ביאה לביאה. [בין ביאה כדרכה לשלא כדרכה ובין העראה לגמר ביאה]:

Tossefoth non traduit

פרק שישי - הבא על יבמתו

הבא על יבמתו בין בשוגג בין במזיד. איכא למימר דמזיד ורצון תרי גווני נינהו דרצון היינו דמכוין למצוה אע''ג דפשיטא הוא קתני ליה דהכי אורחיה בכל דוכתא אבל בפ''ב דב''ק (דף כו:
ושם) גבי אדם מועד לעולם קשה מה בין מזיד לרצון וי''מ דה''ק בין שיהא אותו שוגג ומזיד באונס שאנסו לעשות כן בין שיהא ברצון.:

הוא אנוס והיא לא אנוסה. תימה דהוה ליה למינקט שניהם אנוסים דהוי רבותא טפי וי''ל דאגב דנקט ברישא הוא שוגג והיא מזידה נקט נמי הכא הוא אנוס והיא לא אנוסה א''נ לא קאמר והיא לא אנוסה אלא ברצון אלא היא לא אנוסה אבל מזידה או שוגגת דהשתא תרוייהו לא מיכווני לשם מצוה:

ולא חילק בין ביאה לביאה. פי' בקונטרס בין העראה לגמר ביאה ובבבא שניה פירש ולא חילק בין ביאה לביאה בין כדרכה לשלא כדרכה ואין נראה לר''י דכיון דתנא סבר אחד המערה ואחד הגומר למה ליה תו למיתני ולא חילק בין העראה לגמר ביאה ועוד דבגמ' (לקמן יבמות דף נו:) מפרש מאי וכן אשלא כדרכה בחייבי לאוין מכלל דלא חילק דרישא איירי בשלא כדרכה ונראה לר''י שהסופרים טעו וכתבו איפכא ומיהו ההיא דבבא שניה אפשר לפרשו כמו הראשון בין כדרכה לשלא כדרכה ולפרושי וכן קאתי:

וְכֵן הַבָּא עַל אַחַת מִכָּל הָעֲרָיוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, אוֹ פְּסוּלוֹת, כְּגוֹן אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל, בַּת יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר וּלְנָתִין פְּסָלָהּ — וְלֹא חִילֵּק בֵּין בִּיאָה לְבִיאָה.

Traduction

GEMARA: The Gemara asks: What is the significance of the word even in the statement that begins with: Even if he was unwitting and her participation was intentional? Since the mishna has already said that there is no halakhic difference whether the act of intercourse was performed intentionally, what is added by that statement?

Rachi non traduit

וכן הבא על אחת מכל העריות. באחת מכל הביאות הללו:

או פסולות. לכהונה כגון אלמנה כו':

פסלה. לכהונה משום זונה [וגרושה מיפסלא מתרומה דבי נשא אם היא בת כהן דשויה חללה]. ודוקא עריות או פסולות אבל ביאת זנות דפנויה לא משויה לה זונה ולא פסלה מן הכהונה דלא אשכחנא תנא דפסל אלא רבי אלעזר דאמר פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה לקמן בפירקין:

ממזרת ונתינה. לאו אפסולה לכהונה קאי דהא פסולה וקיימא ולענין תרומה דבי נשא נמי ליכא למימר ועוד ביאת כשר מאי מגרעא לה אלא לענין העראה נקטה ולמילקי עליה האי ישראל בהעראה כגמר ביאה:

Tossefoth non traduit

ממזרת ונתינה לישראל פסלה. לשון פסלה נקט משום אחריני דממזרת ונתינה הם פסולות ועומדות:

גְּמָ' מַאי ''אֲפִילּוּ''?

Traduction

The Gemara answers: The mishna is stated in the style of: Needless to say. It is needless to say that if he was unwitting and she intended to fulfill the mitzva, or alternatively, he acted intentionally without intent to fulfill the mitzva and she intended to fulfill the mitzva, he has acquired her. However, even if he was unwitting and she acted intentionally, where both of them did not intend to act for the sake of the mitzva, he nevertheless acquires her. Similarly, Rabbi Ḥiyya taught: Even if both of them acted unwittingly, intentionally, or were coerced, he acquires the yevama through the act of intercourse.

לָא מִיבַּעְיָא קָאָמַר. לָא מִיבַּעְיָא הוּא שׁוֹגֵג וְהִיא קָמִכַּוְּונָה לְמִצְוָה, אִי נָמֵי הוּא מֵזִיד וְהִיא קָמִכַּוְּונָה לְמִצְוָה, אֶלָּא אֲפִילּוּ הוּא שׁוֹגֵג וְהִיא מְזִידָה, דְּתַרְוַיְיהוּ לָא קָמִכַּוְּונִי לְשֵׁם מִצְוָה — אֲפִילּוּ הָכִי קָנָה. תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא: אֲפִילּוּ שְׁנֵיהֶם שׁוֹגְגִים, שְׁנֵיהֶם מְזִידִים, שְׁנֵיהֶם אֲנוּסִים.

Traduction

§ The Gemara asks: What are the circumstances the mishna is referring to when it mentions a man who was coerced? If we say that it is when gentiles coerced him by threatening to kill him if he did not have intercourse with her and he therefore had intercourse with her, didn’t Rava say that there is no such thing as coercion of a man to have intercourse with a woman with whom relations are forbidden, because there is no erection of the male organ without intent? Consequently, even if he acted due to the threat, his action is considered intentional.

Rachi non traduit

גמ' אלא אפילו הוא שוגג. כסבור אשה אחרת היא:

והיא מזידה. לביאת זנות מכוונת:

דתרוייהו לא מיכווני למצוה. אפילו הכי קני:

אָנוּס דְּמַתְנִיתִין הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא כְּשֶׁאֲנָסוּהוּ גּוֹיִם וּבָא עָלֶיהָ, וְהָאָמַר רָבָא: אֵין אוֹנֶס לְעֶרְוָה! לְפִי שֶׁאֵין קִישּׁוּי אֶלָּא לְדַעַת.

Traduction

Rather, the mishna must be referring to one who was sleeping and became erect, and his yevama drew him onto herself. However, didn’t Rav Yehuda say that

Tossefoth non traduit

שאנסוהו עובדי כוכבים ובא עליה. אין לפרש שאנסוהו היינו שאיימו עליו להרגו אם לא יבא עליה דא''כ מאי פריך מרבא דאמר אין קישוי אלא לדעת פירוש דאין זה אונס שקישוי עושה מדעת ואין דוחקין אותו לבעול בקישוי ולוקמא כגון שמאיימין עליו לבעול בקישוי ועוד דמילתא דרבא אי אפשר לפרש במאיימין עליו להורגו אם לא שיבעול הערוה מעצמו כמו שאפרש אלא כל דבר שעושה מעצמו אפילו ע''י אונס פחד מיתה לדעת חשיב והאי שאנסוהו עובדי כוכבים ובא עליה דקאמר היינו שהביאוהו עליה והדביקוהו ביבמתו ולא שבא עליה מעצמו כמו תקפתו יבמתו ובא עליה דבסמוך והשתא פריך שפיר דאין אונס דקישוי לא הוי אלא לדעת ואר''י דיש לקדק מכאן דאין יבמה נקנית אלא בבא עליה בקישוי מדלא מוקמי שהדביקוהו בלא קישוי ואיכא למימר דאתי הך סוגיא כמ''ד משמש מת בעריות פטור וילפינן קיחה מעריות דאינה נקנית אלא בקישוי ועוד אר''י דאתיא שפיר אפילו למאן דאמר משמש מת בעריות חייב ולענין יבום בעינן ביאה דרך הקמת שם:

אין אונס לערוה שאין קישוי אלא לדעת. אין לפרש במאיימין עליו להורגו אם לא יבא בעצמו על הערוה דאם כן אפילו יש קישוי שלא לדעת תיפוק ליה דאגילוי עריות יהרג ואל יעבור כדאמר בפרק בן סורר (סנהדרין דף עד. ושם) אלא איירי כשעובדי כוכבים מדביקים אותו על הערוה וא''א לו להשמט אם לא ע''י שיהרג וקאמר רבא דיש לו למסור עצמו ליהרג אם יודע שאי אפשר לו אם לא יתקשה דאין קישוי אלא לדעת וחשיב כעושה מעשה אבל אם יש קישוי שלא לדעת או שהיה כבר מקושה או שיודע שלא יתקשה אין חייב למסור עצמו כיון שהוא אינו עושה שום מעשה והוי כקרקע עולם כדאמר בבן סורר (ג''ז שם) גבי אסתר דקרקע עולם היתה וטעמא משום דנערה המאורסה ילפינן התם מרוצח ורוצח גופיה קאמר התם דסברא הוא דמאי חזית דדמא דידך סומקא טפי כו' וזה לא שייך אלא במאנסין אותו להרוג בידים אבל אם רוצים לזורקו על התינוק ויתמעך בזה אדרבה איכא למימר איפכא מאי חזית דדמא דחבריה סומקא טפי כו' כיון שאין הורג בידים ולא הוי אלא קרקע עולם בעלמא ואין מצווה להציל חברו בגופו דאדרבה חייו קודמין וההיקש דקרא בהורג בידים כתיב כי כאשר יקום איש על רעהו וגו' והשתא גרסינן בכל דוכתא מה רוצח יהרג ואל יעבור אף נערה המאורסה יהרג ואל יעבור פירוש יהרג הבועל ולא גרסינן תיהרג דקרקע עולם היא אי נמי אר''י דאפי' גרסינן תיהרג יש לפרש דהכי קאמר תיהרג קודם שתעשה מעשה ותביא עליה את הערוה וא''ת במסכת ע''ז בפרק רבי ישמעאל (עבודה זרה דף נד. ושם) דנעבד באונס אסור ומפרש כגון דאנסוהו עובדי כוכבים והשתחוה לבהמה דידיה ופריך עלה רבי זירא אונס רחמנא פטריה דכתיב ולנערה לא תעשה דבר ' (דברים כ''ב:

כ''ו) ומאי קושיא הא האי קרא דוקא בקרקע עולם איירי אבל עשה מעשה חייב למסור עצמו כדפרישי' ומשתחוה לעבודת כוכבים עושה מעשה הוא דליכא לאוקמה כשכפוהו עובדי כוכבים לעבודת כוכבים דאין זה משתחוה ואר''י דהכי פריך אונס רחמנא פטריה ממיתה אפי' בעושה מעשה דנהי דחייב למסור עצמו מ''מ אם לא מסר עצמו לא מיחייב מיתה דולנערה לא תעשה דבר אפילו בעשתה מעשה קאמר קרא דפטורה ממיתה דבעשיית מעשה איירי היקישא דקרא ועוד דכיון דאפילו ברצון מיחייב מיתה אע''ג דלא עביד מעשה דהא אשה חייבת ברצון אע''ג דהויא קרקע עולם ה''נ כשפטר הכתוב אונס במיתת בית דין כדכתיב ולנערה לא תעשה דבר פטר בכל ענין לא שנא עביד לא שנא לא עביד ולהכי פריך כיון דפטור ממיתה לא חשיב נעבד ליאסר בהך עבודה ומהדר ליה התם דחשיב שפיר נעבד באונס אע''ג דפטו' ממית' בדיעבד כיון דחייב למסור עצמו [וע''ע תוס' יומא פב. האריכו טובא]:

אֶלָּא בְּיָשֵׁן. וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה:

Traduction

Rachi non traduit

אלא בישן. שנתקשה כשהוא ישן:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source